אוזימנדיאס
הלו אוהבי שירה ומתעניינים,
לאחרונה פורסמו שני תרגומים שלי לשני שירים יפהפיים שפורסמו לפני 200 שנים באנגליה.
השירים נכתבו על אוזימנדיאס. חוקרים מסויימים מאמינים כי הוא היה פרעה (כן פרעה שלנו ממצרים), שפסל בדמותו הובא לאנגליה ממצרים באותה תקופה. השירים נשארו. המלך מת. חה חה חה
אוֹזִימָנְדִיאַס \ פרסי ביש שלי
תרגום: יערה שטיינר
פָּגַשְׁתִּי נַוָּד מֵאֶרֶץ עַתִּיקָה
הוּא סַח: סְלָעִים, רַגְלֵי עֲנָק, בְּלִי גּוּף
עוֹמְדִים בַּמִּדְבָּר… וְעַל הַחוֹל, סְדוּקָה
צְדוּדִית, חֲצִי שְׁקוּעָה, פַּרְצוּף זָעוּף
שְׂפָתָהּ קְפוּצָה, בְּבוּז קַר חֲשׁוּקָה
מְלַמֶּדֶת סוֹד עַל תְּשוּקוֹת הָאָמָּן
הַטְּבוּעוֹת, חַיּוֹת עַל הַגְּדָמִים הַמֵּתִים.
הַיָּד שֶׁלֶּעָגָה לָהֶם, הַלֵּב שֶׁזַּן.
וְעַל הַכַּן, הוֹפִיעוּ הַמִּלִּים:
׳שְׁמִי הוּא אוֹזִימָנְדִיאַס, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים
הַבִּיטוּ עַל מִפְעָל חַיַּי בְּאֵלֶם נִכְלָמִים!'
דָּבָר שָׁם לֹא שָׂרַד. סָבִיב אוֹתָם עִיִים,
הֲרִיסוֹת הָעֲנָק, מִישׁוֹרִים עְרֹמִים
לָאֹפֶק מִשְׂתָּרְעִים, חוֹלוֹת עֲרִירִיִּים.
Ozymandias
I met a traveller from an antique land
Who said: Two vast and trunkless legs of stone
Stand in the desert … Near them, on the sand,
Half sunk, a shattered visage lies, whose frown,
And wrinkled lip, and sneer of cold command,
Tell that its sculptor well those passions read
Which yet survive, stamped on these lifeless things,
The hand that mocked them, and the heart that fed:
And on the pedestal these words appear:
"My name is Ozymandias, king of kings:
Look on my works ye mighty and despair!"
Nothing beside remains. Round the decay
Of that colossal wreck, boundless and bare
The lone and level sands stretch far away.
– Percy Bysshe Shelley
אוֹזִימָנְדִיאַס /הוראס סמית'
תרגום: יערה שטיינר
בַּדָּד בְּחוֹל מִצְרַיִם, בְּלֵב דְּמָמָה,
יֵשׁ רֶגֶל כַּבִּירָה, תַּחְתֶּיהָ מִשְׂתָּרֵעַ -
הַצֵּל הַיְּחִידִי שֶׁהַמִּדְבָּר יוֹדֵעַ:
"אֲנִי אוֹזִימָנְדִיאַס" הָאֶבֶן הוֹמָה,
"מוֹלֵךְ הַמְּלָכִים: כְּרַךְ זֶה כָּאן מוֹרֶה עַל
פְּאֵר יְצִירָתִי״ – סָבִיב שְׁמָמָה.
דָּבָר מִלְּבַד הָרֶגֶל לֹא זוֹרֵעַ
אוֹר עַל קִיּוּם אֵיזוֹ מַלְכוּת קְדוּמָה.
תּוֹהִים אָנוּ – כְּמוֹ שֶׁאוּלַי צַיָּד,
תּוֹהֶה לוֹ, בַּיְּשִׁימוֹן, בְּחָלְפוֹ לְיַד
חוּרְבוֹת לוֹנְדוֹן, עֵת רוֹדֵף אֶת הַזְּאֵב,
פּוֹגֵשׁ בְּגַף עֲנָק, שׁוֹאֵל מָה כָּאן אָבַד,
הַאִם כְּפַר אֵיתָנִים נִשְׁכָּח מִלֵּב
שֶׁפַּעַם דָּר בְּזֶה הַחֶבֶל הֶחָרֵב.
(
Ozymandias
IN Egypt's sandy silence, all alone,
Stands a gigantic Leg, which far off throws
The only shadow that the Desert knows:—
"I am great OZYMANDIAS," saith the stone,
"The King of Kings; this mighty City shows
The wonders of my hand."— The City's gone,—
Nought but the Leg remaining to disclose
The site of this forgotten Babylon.
We wonder,—and some Hunter may express
Wonder like ours, when thro' the wilderness
Where London stood, holding the Wolf in chase,
He meets some fragment huge, and stops to guess
What powerful but unrecorded race
Once dwelt in that annihilated place.
