עלתה בי המחשבה לכתוב בלוג .
ולהעלות לשם חלק מהפתקים שאני כותב לעצמי כבר שנים .
אני זוכר שקראתי את "פטיט אנגלז" והבנתי למה זה עוזר לה לפרוק .. בהעדר אנשים שיהיו שם בשבילה בחיים האמיתיים היא יצרה לעצמה קהל שמשתוקק לקרוא את המילים שלה, כי בשבילם הצרות שלה הן טלנובלה .
מעניין אם זה מה שזה יהיה בשביל הקוראים שלי .
אני משער שהסיפור שלי מעניין מבחוץ .
בכל מקרה, אני לא רוצה את זה בשביל לפרוק .
אני יותר מעוניין בלשתף כי אולי אני יכול לעזור למישהו, אולי מישהו יכול להזדהות איתי ולומר "היי, גם אני מרגיש ככה, גם אני עובר דברים כאלה ."
אולי אני אוכל לספק נקודת מבט שונה, להאיר משהו אצל מישהו .
וגם לקבל את זה .. בתגובות של הקוראים .
יכולים להיות אנשים מנוסים ממני, מוכשרים ממני, שיוכלו ללמד אותי .
לא תכננתי שהפתק הזה יהיה הפוסט הראשון שלי, אבל ככל שאני ממשיך לכתוב אותו אני מרגיש שהוא מתאים .
אז מי שקורא את זה - אני מקווה להעשיר קצת את החוויה שלך את החיים, ותרגיש חופשי להגיב, להעשיר את הידע שלי בחזרה .
