אוכלוסיית ישראל בת שמונה מיליון אזרחים, והיא צפויה להגיע לפי הערכות שמרניות לכשבע עשר מיליון אזרחים עד שנת 2050. רוב האוכלוסייה כ- 60 אחוזים ממנה, מרוכזים בין נתניה לראשון לציון מצפון לדרום בהתאם, ובין הים לראש-העין ממערב למזרח בהתאם, מבלי להכליל את פרוזדור ירושלים הצר, ואת עיר הבירה. מצב זה, יוצר לחצים כלכליים אקולוגיים וחברתיים עצומים ההולכים לגדול, ולשם כך יש למצוא פתרון בתשתיות אנרגיה ותחבורה בהקדם האפשרי.
כשהגו את תוכנת המתאר תמ"א ,35 לא הביאו בחשבון את השטחים שממזרח למשור החוף ועל כך יש לתת את הדעת. כשדנו על שני מדינות לשני עמים, נטו לשכוח שבשנת 67' אוכלוסיית ישראל מנתה שני מיליון תושבים. מה שהוביל למחשבה שמישור החוף הצר יקיים את כל צרכיה של ישראל הצעירה, מבלי לקחת בחשבון עדיין, את הסיכונים הביטחוניים של וויתור על עמק הירדן וגב ההר.
עקב הגידול המהיר באוכלוסייה היום, ועקב הצרכים האקולוגיים הכלכליים והתחבורתיים הגוברים של ישראל, יש להכליל את השטחים שמעבר לקו הירוק, כחלק מתוכניות התפתחות עתידיים של מדינת ישראל. תנאי המרחב שהתאימו במאה שנים האחרונות, אינם מתאימים יותר לעומס המצטבר על התשתיות הפיזיות האקולוגיות והכלכליות של ישראל.
לישראל ישנם שלושה כבישי אורך כבישים ; 2, 4, ו-6. כבישים אלה עוברים ברצועה הצרה של משור החוף וכבר היום נמצאים במצב של עומס יתר מבלי להזכיר את כביש 1. על פי כן יש לפתח כבישי אורך ורוחב נוספים, ובראשם את מה שמכונה 'כביש אלון' שיקרא כביש 80. נכון שכמה קילומטרים מזרחה ממנו נמצא כביש 90 המוזנח אך לו יש בעיות של בולעניים בחלקו הדרומי וטופוגרפיה לא נוחה באזור ירידות סדום. הקרבה של הכביש לנהר הירדן, ולגבול עם ירדן, יוצרים מצב שהכביש יכול להיות לא בטוח, אך כן יש מקום לפתחו גם.
לעומת זאת 'כביש אלון' שהיום מורכב משלושה מקטעים עיקריים המתפרסים מהגלבוע עד בואכה ערד וממוספרים ככבישים; 458, 508 ו-578 יכולים להבות תשתית התחלתית לכביש אחד רציף, מקרית שמונה, דרך מורדות גב ההר היורדים מצד מזרח לעמק הירדן עד לערד, ומשם לכביש הערבה ולכביש דימונה באר שבע. כביש זה, יכול להסית את התחבורה ולהקל על העומסים במשור החוף. כביש זה, יפזר את טביעת האצבע האקולוגית ממרכז הארץ לעבר מזרחה. מה גם שניתן לבנות בעמק הירדן תכנות כוח שישמשו את תושבי ירושלים ויישובי גב ההר הערבים והיהודיים ויורידו את עומס תשתיות האנרגיה מפרוזדור ירושלים הצר, ומישור החוף.
לכביש זה ניתן לחבר כבישי רוחב, כמו כביש 5. ואת המשכו של כביש 1 מירושלים, שיאפשר לפתח את הצד המזרחי של הבירה בואכה מעלה אדומים, וכך להוריד לחץ מהפרוזדור הצר העולה לירושלים ממישור החוף. כבישי רוחב נוספים שיסללו, יזרזו את פיזור האוכלוסייה לאורכה ולרוחבה של ישראל בקלות רבה יותר. קהילות רבות שישכנו על גב ההר, ועמק הירדן יהיו עדיין קרובות למרכז הארץ ולירושלים שהן המרכזים התרבותיים, כלכליים, שלטוניים, של ישראל.
יש להכיר בכך, שהיחידה הגאוגרפית בין הים לירדן, היא יחידה אחת גם מבחינה אקולוגית. הביוב משכם זורם לשרון, הביוב מרמאללה וירושלים, זורמים לים המלח ואילו של חברון לכיוון באר שבע. לכן כשבאים לתכנן שטחים פתוחים, וסביבה אקולוגית ראויה למחייה לאוכלוסייה גדולה כל כך, יש להניח תשתיות טהור שפכים לרוחב כל היחידה הגאוגרפית שבין הים לירדן.
אין להתעלם מכך, שחבל הארץ אשר נמצא בין הים לירדן, הוא יחידה אחת, וכל התעלמות מכך בתוכניות התכנון העתידיות, וההתייחסות הכללית לשטח זה. תביא את ישראל לחוסר תפקוד או לתפקוד של מדינת עולם שלישי.
