החלטתי גם אני להשתתף בתחרות הכתיבה 😃
זה אמנם יהיה מעט שחזור, משום שכבר העלתי פוסט בנוגע לאותו קמפינג לים המלח, אבל אין לי שום ספק שמדובר בקיץ הכיפי ביותר שעברתי עד כה, ואשמח לשתף אותו למען התחרות - גם בעברית :)
הנוף המדברי תמיד משך אותי, יש משהו נורא קסום בשקט המדברי. אני לעולם לא אבין את האנשים שטוענים שהמדבר משעמם וריק שהרי הוא מלא בפרטים. צריך רק לדעת איך להסתכל על הדברים.
יום שישי, השעה כבר 12 בצהריים, אחרי שניצן אמר לנו שהשעה 11 היא מאוחרת מידי כדי לצאת לנסיעה הארוכה הזו, ואנחנוו חייבים לצאת ב10 - נחשו מי מאחר.
דניאל, יובל וניצן הגיעו לבית שלי והעמיסו על הרכב את כל הדברים - בגדים, אוכל, בירות, אוהל. כל מה שהיינו צריכים ליומיים של קמפינג.
התחלנו בנסיעה לכיוון דרום הארץ, ים המלח. הנסיעה לא הייתה קצרה אמנם, אבל היא הרגישה סבירה בהחלט.
חיפשנו את החוף בו נוכל ללון בלילה ואחרי שגילינו איפה אנחנו הולכים לישון החלטנו להתמקם על איזה חוף עם הצידנית, להכנס מעט למים, להנות מהשמש ופשוט להרגע.
יש איזשהי תחושת שלווה שם, בים המלח. לצד נוף הרים מדבריים יפיפיים, שמים חלקים ומים נקיים, לתת למים לשאת אותך ולצוף על פניהם זו חוויה מדהימה.
כשהתחיל להחשיך, החלטנו שעלינו ללכת ולאכול ולנסות להקים את האוהל. הלכנו לאכול באיזשהו קניון סמוך לחופים ומיד לאחר מכן הגענו לחוף בו היינו צריכים להקים את האוהל.
החלטנו לנסות להעמיד את הרכב מולנו עם אורות כדי שנוכל לראות מה אנחנו עושים.
במשך למעלה מחצי שעה הרוחות החזקות התנגדו לנו והידע המצומצם שלנו בהקמת אוהלים שמסתכם בסרטון של 2 דקות ביוטיוב לא ממש הועיל.
החלטנו לבקש עזרה, טיילנו מעט בחוף ונתקלנו בזוג אנשים מקסימים, שנראה היה שטיולים כאלו הם השגרה שלהם .
מה שאנחנו לא הצלחנו לעשות בחצי שעה הם הצליחו לעשות ב5 דקות, וכאות תודה הצענו להם להצטרף אלינו לבירות ולמוזיקה טובה :)
ישבנו מעט, הם הלכו בחזרה לאוהל שלהם, ואנחנו המשכנו לשבת, לשתות, לדבר, להנות מהאווירה המדהימה שהייתה.
בסביבות השעה 4 בבוקר החלטנו שהגיע הזמן ללכת לישון.
אני חושבת שבסביבות השעה 8 בבוקר עברנו לישון באוטו עם מזגן דולק על 18 מעלות. בכל זאת, עירוניים.
כשהתעוררנו קפצנו לאחד החופים הסמוכים, וחזרנו הביתה.
לא הייתי עושה שום דבר אחרת. הכי נהנתי בעולם, ואני בטוחה שלא אשכח את החוויה הזו לעוד שנים ארוכות.
♥
