יש דרך להדגים זאת בצורה הכי מוחשית ומובנת: ללכת לים בחורף ביום שהוא לא סגרירי כזה קצת שימשי ובאמצע היום כאשר ניתן לחוש את חום השמש.להשיל את ביגדי החורף להשאר רק עם בגד ים .עכשיו צריך ליטבול במים : טמפרטורה המים היא מתחת ל 20 מעלות הגוף מתנגד בתוקף לטבילה אבל הרי זו דוגמה לחשיבה מחוץ לגוף או הקופסה כמו שאומר הביטוי .ובכן ניכנסים למים לאט לאט ומרגישים כיצד הגוף מתנגד כי כמובן קר אבל לא מרפים הנשמה כמעט פורחת החוצה אבל לא להרפות כי לפתע מתחילים להרגיש חמימות קלה והקור ניסבל יותר הגוף או הקופסה הפנימו שאין ברירה צריך להסתגל למצב ואז ראה זה פלא : אפשר לשחות בהנאה אם הים לא סוער מידי ואם אתם מבוגרים ומתקשים בכפיפות בירכיים והידיים ביום יום תיראו כמה קל לבצע זאת אחרי טבילה קצרה בים בחורף.רציתי בהצגת הניסיון שלי להמחיש את התכונה הזאת של כל בני האדם לדעתי להיות סגורים בתוך הקופסא שלהם להאזין רק לדרישות הגופניות לכאורה שהן הקובעות את חיינו בדרך כלל ומתקשים לחשוב מחוץ לקופסה ואני מבין למה : כל פעם שאני טובל בים בחורף זה מרגיש כמו פעם ראשונה אותו כאילו סבל ראשוני של ההסתגלות לקור של המים אבל מה לעשות אני מכור להרגשה שאחרי.
