המגיב מפחית מכבודו של היו"ר :
העמימות הראויה לציון היא לא אחרת מחוסר מנהיגות, רופסת, המתנחמדת לימין ולא נאבקת נגד הסיפוח הזוחל שכבר החל לרוץ. רפיסות שעניינה משאת נפש ל 24 מנדטים מעלובים שהם שווי ערך לוועדת קישוט בממשלה של ביבי. כאשר בפועל האינדיקציה היא שאחוז החסימה קרב ובא. ואתה עוד מציג זאת כראוי לציון?
ותשובתי:
אין שום עמימות ברגע שמינה את ציפי ליבני למספר 2 שלו וכראשת האופוזיציה הוא מתייצב לגמרי עם האג'נדה שלה שגורסת היפרדות והתכנסות ופירוז וכל השאר . .בראיון היום לאיילה חסון אמר שבעסקים ממנים אנשים כדי שיצליחו לכן מכאן ניתן להסיק שהוא נותן גיבוי מלא לציפי ליבני לקידום פתרון שתי מדינות.כי הוא לא מתכוון להתנהג כמו ביבי כלומר למנות אנשים ולנסות להכשילם.הצלחה של ציפי ליבני תהיה גם הצלחה שלו זה אלטרואיזם בהתגלמותו ופה הוא ניבחן כמנהיג ועומד בזה בכבוד כי אלטרואיזם מאפשר למנהיג לראות ולחשוב מחוץ לקופסה .לכן אני חושב שיש לו היכולת לנהל את הסיכסוך ביננו לבין הפלסטינים בצורה יצירתית שתביא לפיתרון שיהיה לשביעות רצונם של כל הצדדים .מי שלא מצביע לביבי יודע למה הוא לא מסוגל להגיע לפיתרון הסיכסוך: כי הוא לא ממנה את האנשים המתאימים וכי הוא מתעקש לנהל את המגעים בעצמו.כך הוא מאבד את היכולת לראות מחוץ לקופסה
והוא לא משתכע:
נו באמת זו מנהיגות? להתחבא אחרי ציפי לבני. זו רפיסות ועליבות. וגם טפשות כי אף אחד לא אוהב מתנחמדים וחנפנים, ובהעדר אלטרנטיבה מדינית ביטחונית, תמיד יצביעו למקור (ביבי. בנט. ליברמן. לפיד). מניין לקוחה העליבות והחוצפה שלא להנהיג מאבק על דרכה המדינית של המדינה, אני לא יודע. יש כאן גם חוסר הבנה פוליטית משווע. אבל מה אני מבין? אין ספק ש 11 מנדטים ושאיפה ל 24 מנדטים עלובים, בעוד הסיפוח הזוחל נמשך, זו בהחלט הצלחה.
ואני מסכם:
ציפי ליבני היא המובילה בנושא המגעים עם הפלסטינים אי אפשר לקחת את זה ממנה .ואבי גבאי אמר שהצלחה שלה זה הצלחה של כולנו זה אלטרואיזם במיטבו. אבי גבאי מקדיש בינתיים זמן באירגון השטח לבחירות בזה יבטיח את מנהיגותו כאשר המחנה הציוני יזכה
לרוב .צריך לתת לו גב