"למה לי ישראל?
לאחר טיול של חצי שנה באוסטרליה, הגענו לשאלה אחת -
למה לי?
בישראל משכורת המינימום היא כ-27 שקלים לשעה. מה תוכלו לקנות עם שעת עבודה בארץ? כוס קפה בבית קפה טוב יותר מארומה (14) ומיני כריכון (13) במקרה הטוב. אה רגע, מה עם הטיפ?
באוסטרליה לעומת זאת, שכר המינימום הוא כ-22 דולר לשעה קרי 60 שקלים. עם שעת עבודה באוסטרליה תוכלו לקנות מנת צהריים כמו המבורגר וצ׳יפס שתשביע אתכם לכל היום ($10), כוס בירה (5$), ועוד נשאר לכם לכדור גלידה לקינוח ($3).
באוסטרליה, זוג שהאישה מורה במשרה חלקית והבעל נהג אוטובוס, יגורו בוילה עם בריכה בעיר בינונית כמו רמת גן. צעירים שעובדים כמלצרים לא מקבלים טיפ - לא כי האוסטרלים קמצנים, אלא כי העובדים פשוט מקבלים משכורת ראויה, ולא צריכים שלקוחות ישלמו מעבר לחשבון שכבר שולם. ואלה שלא יכולים לעבוד - יקבלו כשכר מינימום, ויחיו בכבוד.
מוזר, לא?
עזבו כסף. מה עם פחדים ודאגות?
אצלנו בארץ, ישנה תעשייה אשר מפמפמת חרדה יום ולילה. בגיל 6 לימדו אותי להתרחק מאוטובוס כי מישהו עם מעיל יכול להתפוצץ ואני אמות, ילד בן 20 כבר לוחם ודואג לשמור על חייו מפני מחבלים.
באוסטרליה, ילדים בן 8 לא יודעים עדיין מה זה מוות. הם רצים ברחובות משוחררי דאגות, וכשהם גדלים ומגיעים לגיל 20, הדאגה הכי גדולה שלהם יכולה להיות ״איך לגדל את השפם שלי״ (סיפור אמיתי), או במקום קצת יותר רציני- לעבור את המבחנים באוניברסיטה.
ובגיל הביניים בארץ, נעבוד כפולות, נעשה שני תארים כדי להצליח להשתכר בכבוד וגם זה יקח עד שנהיה במשבר גיל ה-40, נשלם משכנתא כל החיים. נשמע בחדשות עוד מבזק על איראן או על דקירה בעיר הסמוכה. ואנחנו מכורים לטירוף, ללחץ, כמו לסם. זה מקיף אותנו בכל מקום, אין לאן לברוח. באוסטרליה, לומדים, עובדים, ודירה לפני גיל 30 היא לא מילה גסה. ובחדשות, ברייקינג ניוז - הגשם ממשיך לרדת השבוע, אז קחו מטריה.
ובואו נדבר קצת על האזרחים הקשישים. כאן, נדהמנו לראות אנשים בני 70+ מטרקים בדיוק כמונו, עושים סקי, עוסקים בתחזוקת הבית ויוצאים לחופשות. כששאלנו אותם מה הסוד, הם אמרו שהחיים בלי חרדות עושים את שלהם. ואיפה מקום הבילוי המרכזי של הקשישים בארץ? כנראה בקופת חולים או בתור לקצבת ההשפלה בביטוח לאומי. התכווץ לנו הלב מלדמיין את מעט ניצולי השואה שנותרו בישראל, חיים בעוני מחפיר ומתחננים לתרומות.
הלוואי שלא היינו צריכים לכתוב מילים אלו, או להרגיש ככה. אין דבר שהיינו רוצים יותר מלרצות לחיות בישראל. המשפחה שלנו נלחמה ועברה ייסורים על מנת ״לעלות״ לארץ, אבל איך לעלות, הפך בעצם ל ״לרדת״? מדוע המחיר של לגור במדינת היהודים, ליד ההורים והמשפחה היקרה שלנו, כ״כ גדול?
אז אנחנו אוהבים בארץ את המשפחה, החברים והחומוס. אבל אנחנו יודעים שגם יש דרך אחרת לחיות.
"
סוף ציטוט
תגובתי:
למה לי ישראל.?יש הזדמנות עכשיו לשנות את המציאות בנוסח האביב הערבי פשוט להחליף דיסקט: למנף את פיתוח הנגב ליעד לאומי של הרוב החילוני בארץ במימון ממשלתי מסיבי כדי להשאיר בארץ את הצעירים .אוסטרליה לפני נאמר 50 שנה לא הייתה כל כך אטרקטיבית אבל מדיניות נבונה של עידוד הגירה אליה הביאו את הרווחה שקיימת שם והיום עושים קשיים ולא קל לצעירים שלנו להגר לשם אבל למה לגרום לצעירים לרצות להגר אם ניתן למשוך אותם להשאר בארץ במדיניות נבונה שתיטיב אתם?אזור צומת שוקת זוכה אמנם לכותרות ופיתוח רב אכן מתחיל שם אבל לא ניראה שזה בראש סידרי העדיפויות מה שאני חושב שצריך להיות : אריק שרון דפק על השולחן וסידר מגורים מידיים לכמיליון עולים שהגיעו מרוסיה בשנות התשעים זאת צריכה להיות הדוגמה באיזה דחיפות צריכים להתייחס לכך . יש אנרגיה ירוקה מהשמש יש דרך לייצר מים מהלחות באוויר ולאחרונה משיקים פיתוח מסחרי של בניה מהירה בתלת מימד של בתי מגורים נוחים אז שטח לא חסר בנגב לא צריכים לבנות מעבר לקו הירוק לא קשור הנושא לסיכסוך עם הפלסטינים אין קשר לירושלים וזה חשוב מבחינת האיום האיראני לפזר את האוכלוסייה אז למה לא מאיצים את הפיתוח?צריך לתת לצעירים ןלחסרי הדיור אפשרות של דיור זול ביותר שם בנוסח מה שעשה אריק שרון בזמנו עם העולים החדשים מרוסיה בשנות התשעים.
