לכאורה נדמה שעם הגעתם של הורינו לארץ הם באו אל המנוחה והנחלה.. אז זהו שלא.אבי שכנראה הכיר והתאהב בבחורה במהלך נדודיהם בים באנית המעפילים אכסודוס חשב באמת כך , אלא שהמציאות האכזרית טפחה על פניו: הוא התחתן עם אותה אשה היא נכנסה להריון ילדה בן זכר בריא אולם ניפטרה שבועיים אחרי הלידה כתוצאה מסיבוך של אחרי לידה .היום בודאי היו מצילים אותה אבל אז כניראה לא יכלו. נשאר אבי עם כאבו ועם תינוק בן יומו שרוצה אמא.מן הסתם אימי הייתה בסביבה הכירו והתחתנו אימי הייתה אז אם חד הורית לילדה בת 3 .מנישואים אלו נולדו עוד 3 ילדים : אני האמצעי.משפחה מאושרת? לא ולא .ישנו בן שאימי היא לא אמא שלו ואימי היא נצולת שואה מרוטת עצבים מכל מה שעברה וכאשר שלשתינו: האחים ההומוגניים, הופענו לעולם הפכה נוכחותו של האח הבכור החורג לבלתי נסבלת בביתנו כי אימי לא יכלה להתמודד עם דרישותיו הבלתי נגמרות לתשומת לב.לכן החליטו הורי להעבירו למוסד מתאים כדי לשמור על שלום בית. התוצאה של המהלך על האח הגדול כפי שאני מבין את זה היום היא התפתחות של הפרעות קשב וריכוז וזה מה שקרה באמת גם בזה היום מטפלים אם מזהים בגיל מוקדם .מה שמטריד את מנוחתי זה המחשבה שאני באתי לעולם כתוצאה מהטרגדיה של אחי החורג .הוא התפתח יפה פיזית היה בקיבוץ התגייס לסיירת צנחנים נילחם במלחמת ההתשה בסיני לחם במלחמת יום כיפור הנוראית בסיני היגר לאוסטרליה התחתן עם אישה מקומית הוליד שתי בנות אלא שכיום הוא מזדקן ערירי מגורש מאישתו ובנותיו אינן מכירות בו כאביהן ואפילו התחתנו ולא הזמינו אותו לחתותנן .בודאי נולדו לו נכדים שהוא אולי לא יודע על קיומם.אז מה קורה איתו רק הוא יודע. זה סיפור לא שגרתי על דור שני לשואה שהוא אחי הגדול החורג בודאי לא נותן דעתו על כך.
