ימים קשים עוברים על השווקים, ובקריפטו הכל יותר קיצוני. אבל כבר ידוע שבעולם הקריפטו יש את המושג "חורף קריפטו" שמתאר תקופה של ירידות ומחירים נמוכים. השימוש במושג העונות הזכיר לי את אחד השירים בעיני של אביב גפן שנקרא "עונות". הוא נחשב אחד השירים הקצביים והיותר שמחים של גפן אבל בעיני הוא אחד הכי עצובים
השיר מתאר מעין מכתב שכותב אבא של אביב לאמא של אביב.
הוא מסביר שהשם אביב מתאר תקופת ביניים בה האבא עבר מאמו של אביב אל משפחה חדשה שזרע..
משתמע מהשיר שהתקופה של אביו עם אמו נחשבת בעיני האב כחורף ושהתקופה עם משפחתו החדשה היא הקיץ המיוחל.
אביב מנסה אולי בעזרת המוזיקה הקצבית להשלים עם הטבע ולשמוח. האם טבע האדם הוא כטבע הבריאה נע במחזוריות ואהבה טיבה להסתיים? אולי יש תקווה למחזור חדש? בעיני השיר קורע לב. זהו שבר של רעיון האהבה הנצחית שתמיד שם. החלום של כל ילד שהוריו יאהבו יחדיו לעד. ולא נראה לי שהשיר משלים את השבר אלא מנסה להתגבר על הכאב בדרך לא אופיינית לאביב שבדרך כלל מתעמת יפה בשיריו עם הפחדים והכאבים הגדולים ביותר.
אז לענייננו איך אני אעשה את החיבור בין הקריפטו לאהבה? אני לא
אין חיבור
לפעמים פשוט עולות אסוציאציות.
ואולי המחזוריות היא באמת הדבר הנצחי. ואולי הדבר הנצחי היחיד הוא כמיהה
