כאמור, יש בתלמוד ובשאר מקורות יהודיים יש הרבה דיבורים על אחרית הימים אך לא בצורה מסודרת עד הרס"ג שבונה בצורה יסודית ושיטתית את מראה אחרית הימים. הוא עושה זאת מתוך תפיסת הצדק הא-לוהית שלו, תפיסת הצדק של הרס"ג מחייבת דיבור נרחב על העמל בעולם הזה והשכר בעולם הבא וממילא גם על העולם.
כמה סוגי תחיית מתים
ישנם שני סוגים תחיית מתים הראשונה והיא המוסכמת לכל – העולם הבא שבו יהיה המתן שכר לצדיקים והעונש לרשעים. מעבר לכך, רס"ג אומר שיש עוד תחיית מתים, זאת שאינה מוסכמת לכל, והיא בזמן הישועה.
את דבריו מבסס הרס"ג על הפסוקים בשירת האזינו: "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפה" – כמו ש-"מחצתי ואני ארפה" בעוה"ז כך "אני אמית ואחיה" שייך בעוה"ז והוא בזמן הישועה בעוה"ז ולא בעוה"ב בשעת מתן שכר לצדיקים ועונש לרשעים, ואותה תחיית מתים הראשונה היא דווקא באותו הגוף – זאת כנגד התפיסה של הרמב"ם שיש קיום לנפש בלא גוף, גישת הרס"ג היא שלא שייך קיום בלי גוף ונפש.
מעבר לכך, הרס"ג מביא לעצמו ראייה מחזון העצמות היבשות ביחזקאל ששם כתוב שיחייה את ישראל ויביא אותם לא"י, היות ולא שייך לדבר על א"י בעוה"ב אז משמע שיש תחיית מתים בעוה"ז.
שכר לאומי בעולם הזה
עם ישראל סבל כעם בעוה"ז בשל אמונתו בקב"ה ולכן לפי הרס"ג מגיע לו גם שכר בתור עם – שכר לאומי. אותו שכר שייך דווקא באחרית הימים בזמן הישועה והוא ההתעוררות בזמן הישועה. ההתעוררות מהמתים ולהתנשא מעל כל העמים האחרים בזמן הישועה שייכת דווקא לישראל ואילו שאר אומות העולם לא יקומו ויתנשאו בעת הישועה ויהיו כפופים לישראל בזמן הזה עד המעבר לעולם הבא בעת מתן שכר ועונש.
