המושג ה-'השכל הפועל' הוא מושג קריטי בהבנת הגות ימי בניימית ולא רק בפתיחה של הכוזרי אלא גם בהגות ראשונים יהודיים. מושג זה מקורו בספרו של אריסטו 'הנפש', פסקה זו פורשה והורחבה יותר מאשר מה שאריסטו כתב זאת במקורו. היות וזהו מושג שהתפתח הוא מקבל פירושים שונים לפי הפילוסופים השונים.
העולם מורכב משלושה חלקים נמצאים: א. שכלים נבדלים(ישויות שאינן חומריות), ב. גלגלים(חומר שאיננו מתכלה), ג. כדוה"א(הווה ונפסד).
בע"ח איננו מורכב סתם מערבוב ארבעת היסודות, לפי הפילוסוף, אלא יש לו צורה. אם העולם נאצל מן האל לפי הפילוסוף הרי שככל שהדבר יותר קרוב אל האל הרי שהם פחות נפסדים, כך הגלגלים יותר קרובים לאמיתתו של האל ולכן אינן נפסדים אבל יצור על פני כדוה"א נמצא רחוק מן האל ולכן הוא מתכלה אבל עדיין נשאר מין צורה הנאצלת מן האל.
תפקידי השכל הפועל
נמנה מס' תפקידים של השכל הפועל:
- הבנת הצורה. כשאנו מבינים דבר מה מסוים, מה שאנו בעצם מצליחים להבין הוא ה-'צורה' שלה ולא ה-'חומר' שלה. התפיסה שלנו והבנתנו היא הבנת הצורות. היחס בין השכל הפועל לכדוה"א הוא שהשכל הפועל הוא מקור הצורות שיש בכדוה"א. כאשר אנו שותלים צמח אנו בעצם יוצרים תרכובת של יסודות ליצור צמח אך השכל הפועל הוא זה שנותן את הצורה לצמח.
- העברת הידע אל השכל הנפעל ההיולי. תפקיד נוסף של השכל הפועל הוא לאפשר לנו 'לראות', בלי השמש אנו לא יכולים לראות אובייקטים משום שאנו לא יכולים לראות בחושך, אדם לא יכול להבין בעיני רוחו בעזרת השכל ההיולי שלו אלא הוא צריך, על מנת שתהיה הפנמה, את השכל הפועל. השכל ההיולי הוא בעצם יכולת החשיבה הקוגניטיבית של האדם ומטרת השכל הפועל הוא להעביר את הידע בעולם אל השכל ההיולי הנפעל ובכך ליצור את הקישור בין הצורות בפועל אל יכולת החשיבה של האדם.
אחדות שכל משכיל מושכל
האם יש ביכולת האדם לדעת את כל הצורות ובכך להיות מחובר בעצם לשכל הפועל? – שאלה זו העסיקה רבות את כל הפילוסופים בימי הביניים, והיא תלויה בשאלה על 'אחדות שכל משכיל מושכל' לאמור, כשאנו מבינים את צורת הנמלה ומבינים את מהותה והמשכיל(האדם) משכיל את המושכל(הנמלה) קרה כאן שהאדם עבר תהליך של הבנה וצבר אל ראשו צורה אחת וכן כאשר ישיג אדם את כל הצורות הוא בעצם יתחבר אל השכל הפועל.
האם התאחדות עם השכל הפועל אפשרית?
המשיגים על הפילוסוף אומרים שזוהי פעולה כמעט ובלתי אפשרית. ובעצם הדבר נתון במחלוקת בין הפילוסופים, האם ניתן בכלל לדעת את הכול? ישנן בסוף גם שיטות ביניים, רלב"ג אומר שמספיק לאדם הבנה חלקית וכל השכלה מקדמת את האדם ברמה כזו או אחרת. אלפאראבי כתב, ככל הנראה בסוף ימיו, שהוא התייאש מהשגת השכל הפועל. אבן רוש כותב שאכן הדבר אפשרי. משמעות המחלוקת היא האם קיימת אפשרות להידבק לשכל הפועל ובכך להגיע למצב של הישארות הנפש בתוך השכל הפועל.
הישארות השכל
בהנחה שהשכל יכול להישאר, מה בעצם יקרה לאדם הוא מתבטל ביחס לידיעות. הפילוסופים התעסקו רבות במה קורה לאישיות האדם לאחר מותו. הכוזרי בא במגע אל אבן באג'א האומר שהאדם מתבטל לחלוטין בתוך השכל הפועל.
